על התארים בדרשה

[ יג, 21— 16 ] לשון מקרא ולשון חכמים בדרשה אחת 201 בפסוקי מקרא . הדמות היחידה בספר בראשית שהפועל נִמְלַט נאמר עליה חמש פעמים היא לוט, שנמלט מסדום : "הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ", "הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה" ( שם יט 17 ) , "לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה" ( שם 19 ) , "אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה" ( שם 20 ) , "מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה" ( שם 22 ) . 13 . אפשר אולי לומר שיש לתואר שניתן לנוח משען בפסוקי מקרא אחרים . כוונתי למה שנאמר על בני סנחריב אחרי שהיכו למוות את אביהם : "וְהֵמָּה נִמְלְטוּאֶרֶץ אֲרָרָט" ( מלכים ב יט 37 ; ישעיה לז 38 ) . לכאורה העובדה שהימלטותו של נוח מהמבול הושלמה עם נחיתת התיבה על הרי אררט, "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁהַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט" ( בראשית ח 4 ) , משכה את ההיגד על הימלטותו של נוח מהסיפור על בני סנחריב ( "וְהֵמָּה נִמְלְטוּ" ) . חרף הדמיון בין בני סנחריב שנִמְלְטוּ [ אל ] ארץ אררט אחרי שהרגו את אביהם ובין תנוחת התיבה על הרי אררט, ובה ניצלו נוח ואנשי ביתו אחרי שכל יושבי תבל ושוכני ארץ נהרגו במבול, יהיה מופרך לומר שזו הסיבה להענקת התוא...  אל הספר