המסקנה המתבקשת

[ יב, 23 — 26 ] תנועת ע' הפועל בבינוני מופעל במסירתו של נקדן כ"י קאופמן 193 53 ( ה ) היקשמֵתְפַּעֵّ ל במ"ם מתוך היקש אל צורות העבר נִתְפַּעַّ ל, כגון נִתְמַלֵּא בבינוני . של צורות הבינוני של בניין נפעל בשימוש פעלי אל העבר — כלומר בינוני פעלי 54 ( ו ) לצד שני תצוין תופעה הפוכה — קיום הצורהנִפְעַל כמו הצורה בזמן עבר נִפְעַל . נִפְעָל בעבר במסורת המזרחית של לשון חכמים — בניקוד הבבלי, במסורת תימן 55 ובמידת מה גם בכ"י פר — מתוך היקש אל הבינוני נִפְעָל . 24 . אפשר מאוד שלא נטעה אם נגיע למסקנה שאף הניקודים מוּפְעַל, מוּעַّ ל, מוּעַל, מוּפַל במסירתו של נקדן ק מעידים על ההיקש אל צורת העבר הוּפְעַל, הוּעַّ ל, הוּעַל, הוּפַל . 56 עם זאת לא נוכל להתעלם מן העובדה הבולטת בהיקף תפוצתה — נקדן ק לא זנח את הצורות בקמץ ( מוּפְעָל, מוּעָّ ל, מוּעָל, מוּפָל ) כמקובל בניקוד המקרא . הסטיות מניקוד המקרא הן המסגירות את מסורתו שלו . וברור הדבר שמשקלן של סטיות מהצורות הרגילות עולה שבעתיים כאשר מדובר בסטיות בהיקף ניכר . 25 . בדברי הסיכום לבירורו המצוין של חיים א' כהן בצורות הבינוני של בניין הופעל הוא אומר : 57 "צ...  אל הספר