התלכדות של שתי מילים לתיבה אחת

[ ג, 14 — 18 ] בירורי דקדוק בלשון המשנה במסירותיו של כ"י קאופמן 53 שהוא מְקַבֵּל ( ת ) טומאה" ( אהילות י ד ) , כאן הסופר טעה כנראה בהיסח הדעת . בשתי המשניות היטיב הנקדן לתקן את משוגות הסופר . 15 . עם זאת לא כל צורות הזכר של מְפַעֵל שניתוספה להן תי"ו בסופן — מפעלת — הן משוגות כתיב שנכתבה בהן צורת הנקבה במקום צורת הזכר . עיתים שמסתתרת שם מציאות לשונית אחרת . היינו שהכתיב מפעלת מכוון לצורה אחרת, שהיא התלכדות של שתי מילים הנהגות כאחת לתיבה אחת, ומשתקפת בהן גם הבלעה של עיצור . אביא כאן שתי דוגמות כאלה ואעמוד על טיבן . 16 . ( א ) מגרשת ( < מְגָרֵשׁאֶת ) . שנינו : "פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו ואומרין לו אילו הייתה יודע של מחר יהוא אומרין כך וסתו שלפלוני להיות מְגָרֵשׁ ( ת ) את נשיו [ . . . ] אמ' אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר" ( נדרים ט ט ) . רואים כאן שהסופר כתב תחילה מגרשת . לפי דעתי, הכתיב הזה משקף התלכדות של שתי המילים "מְגָרֵשׁאֶת", שכן שתי המילים הללו נהגות כתיבה אחת, ולפי שהאל"ף של 12 מכל מקום הסופר עצמוהמילית אֶת לא נהגתה, שתי המילים היו לאחת — מְגָרֵשֶׁת . "תיקן" את הכת...  אל הספר