עניין אוצר המילים

[ ב, 81— 21 ] עד כמה לשון חכמים היא לשון ספרותית ? 37 18 . פעמים שבשאילת יסודות מקראיים מהדהדים פסוקים או שברי פסוקים בלי שמצוטט פסוק . כך הוא למשל במשנה במסכת כלים ( יא ח ) : "עיר של זהב וקטליות ונזמים וְטַבָּעוֹת, 29 וטבעת בין שיש עליה חותם בין שאין עליה חותם, וְנִיזְמֵי הָאָף" . הרצף "וְטַבָּעוֹת וְנִיזְמֵי הָאָף", אף שנקטע על ידי ההיגד "וטבעת בין שיש עליה חותם בין שאין עליה חותם" הוא כעין מובאה מהמקרא . לא נאמר 'טבעות וניזמי החוטם', כי מהדהד כאן הפסוק "הַטַּבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאָף" ( ישעיה ג 21 ) . 19 . עוד דוגמה ידועה שמהדהדים בה כמה שברי פסוקים : "פסח מצרים מַקָּחוֹ מִבֶּעָשֹׂר 30 וטעון הזייה וַאֲגוּדַּת אֵזוֹב על הַמַּשְׁקוֹף ועל שְׁתֵּי הַמְּזוֹּזוֹת [ וְ ] נֶאכַל בְּחִיפָּזוֹן לילה אחד" ( ק , פסחים ט ה ) . מנסח המשנה הזאת ליקט הרבה ממילותיו מכמה פסוקים מפרק אחד מהתורה : "בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ [ . . . ] וְיִקְחוּלָהֶם אִישׁשֶׂה לְבֵית אָבֹת" ( שמות יב 3 ) . בפסוק מצאנו "בֶּעָשֹׂר, וְיִקְחוּ", והמשנה אומרת את הצירוף "מַקָּחוֹמִבֶּעָשֹׂר" . בפסוק כתוב : "וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב...  אל הספר
מוסד ביאליק