צורות מלשון חכמים המקורית והחיה

16 מחקרים בל"ח ( ד ) בכתבי היד המהימנים ( 'אבות הטקסטים' ) הן צורות מקוריות שנהגו בלשון חכמים החיה . ברור שתיעודם של שורש או של מילה או של צורה בחומר שמחוץ לספרות חז"ל שמקורם בימי הבית השני או מהמאות הראשונות למניין הרגיל, מלמד מן ברור שיסוד לשוני כזה הבא בספרות התנאים נהג בלשון חכמים החיה . החומר שמחוץ לספרות חז"ל הוא מה שקראתי בעיון אחר שלי 'מקורות עקיפין להכרת לשון חכמים' . 57 19 . ראש וראשון לכל המקורות העקיפים תצוין הלשון במגילות קומראן . כידוע בעדים הטובים של המשנה וראש לכולם כ"י ק 58 מצוי השורש אלמ"ן בבניין נִתְפַּעַל, מטבע הדברים הוא משמש אך בצורות הנסתרת והנסתרות ( בזמן עבר ) . הפועל הזה מתועד במשנה ב- 11 מופעים, כגון שֶׁנִּתְאַלְמְנָה ( כתובות ב א ) , נִתְאַלְמָנוּ ( יבמות ו ג ) . עם זאת בדפוסי המשנה ובדפוסי התלמוד הבבלי מובאות על פי הרוב ( 8 מתוך 11 הופעות ) צורות משורש ארמ"ל הארמי, כגון שֶׁנִּתְאַרְמְלָה ( כתובות שם ) , נִתְאַרְמְלוּ ( יבמות שם ) . הפועל משורש ארמ"ל מתועד גם בכל עדי התוספתא, ובעדים לא מעטים של מדרשי ההלכה ( מכילתא דרבי ישמעאל, ספרי במדבר, ספרי דברים וספרי ז...  אל הספר
מוסד ביאליק