הערות מבוא

10 מחקרים בל"ח ( ד ) המסורות עד ימינו" ( שאותה ציין מישור כמין השלישי ) זכתה לחקירה מקפת בידי טובי החוקרים . נחקרו מסורות לשון חכמים שהילכו בקרב עדות לא מעטות . ראש לכולן המסורות של יהודי תימן . 5 גם מסורות אחרות נחקרו היטב, מדובר במסורות המגרב 6 והמזרח 7 ובמסורות אשכנז . 8 3 . חשוב ביותר הוא היגד אחר של מישור : "כשאנו אומרים 'לשון חכמים' — לשון חכמים סתם — בעצם אנו מתכוונים לגיבושיה בימי הביניים" . 9 אכן רובו של מחקר לשון חכמים מתמקד במה שנמסר בחיבורי ספרות חז"ל ובראשם המשנה . זה מעל מאה שנה שגדולי החוקרים הסיטו את המחקר החדש מספרי הדפוס אל כתבי היד . וביותר תר המחקר אחרי המובחרים והמהימנים שבכתבי היד שלא חלו בהם ידי מתקנים-מקלקלים . 10 כלומר החוקרים היטיבו לקבוע כי המחקר צריך למצוא לכל חיבור את כתב היד המהימן ביותר המשמר ( או את כתבי היד המהימנים ביותר המשמרים ) היטב את היצירה, 11 כתבי היד שמורי פרופ' יחזקאל קוטשר כינה אותם 'אבות טקסטים' . 12 בשלב מסוים ראה המחקר לקבוע שיש להתמקד בספרות התנאים, שלשונה הייתה לשון חז"ל חיה ומדוברת . 13 4 . רוב המחקרים התרכזו במיוחד בעדי המשנה המנוקדים ...  אל הספר