על החרדיות המתחדשת | 297 בהתבסס על מספר נקודות שעלו לאורכו של חיבור זה, אציין להלן כדוגמה שורת טיעונים היסטוריים שבכוחם לתרום למלאכת השכנוע הניצבת בפני החרדיות המתחדשת . בפרק השני עמדתי על שלבי התפתחותו של עקרון "תורה בלבד לכול", ותובנה מרכזית בדיון הצביעה על כך שהמציאות החרדית של אירופה דאז התאפיינה בגישה דיפרנציאלית כלפי התלמידים שפונים למסלול פדגוגי של "תורה בלבד" . משמע, הנוהג היה להפנות לישיבות רק את אלו שהם בעלי נטיות אופי וכישורים שמתאימים ללימודים בישיבות, ומבחינה מספרית היה זה מיעוט מבין כלל הנערים, בניגוד למדיניות ההפניה הגורפת הרווחת כיום במגזר . כמו כן, הדיון הצביע על העובדה שעיסוק בלימוד תורה בלבד לאחר הנישואין, נחשב לנדיר מאוד בקרב תלמידי הישיבות החרדיות שפעלו באירופה באותם ימים . לכן רק יחידים הצטרפו לאחר נישואיהם למספר זעיר של מסגרות לימוד הדומות למוסדות "כוללי האברכים" הקיימים כיום בתפוצה רחבה . כזכור, בין היתר הובאה עמדתו של רבי חיים מוולוז'ין הגורסת שהתמסרות מוחלטת ללימוד תורה היא דבר שמטבעו מתאים ליחידים ולא לרבים . נמצא שהעובדות ההיסטוריות מלמדות על שוני מהותי בין ...
אל הספר