השפעת אבסולוטיזם תיאולוגי על הצלחת ההתערבות בשלוש הפרקטיקות | 259 נשגבות החוכמה האלוהית, אף אם הדבר נחזה לאבסורד ונוגד במובהק את חשיבתו הרציונלית . בדומה למאפייני עקרון "דעת תורה", ובר כותב כי נורמה שמקורה סמכות אלוהית נתפסת כבלתי-מחויבת לכללים הארציים וכ"שרויה בפירוש מחוץ לתחום השגרה היומיומית וספירת החולין", 47 ומכאן הנכונות לציית לה עד כדי ביטול הביקורת ו"הקרבת האינטלקט" . 48 מהדברים עולה אפוא התובנה לפיה היה והמאמין אכן כֵּן ורציני לגבי אמונתו הדתית, אזי יש לצפות ממנו לצייתנות אבסולוטית כלפי מה שמבטא מבחינתו את דבר האל, כך שהוא לעולם יעניק עדיפות לנורמה תיאולוגית על כל נורמה שנוצרה על ידי בני אדם . 49 עם זאת, במקרים מסוימים, לרוב כשאין מדובר בפגיעה מהותית באורח החיים הדתי, המאמין עשוי להכיר באילוצי המציאות ולא ליישם לאלתר את הנורמה התיאולוגית . אך בשל שכנועו העמוק בנוגע לעליונותה המוחלטת של הנורמה התיאולוגית, הוא תדיר ימתין לשעת הכושר שבה יתאפשר לו ליישם את מה שהוא תופס כציווי אלוהי . 50 מנגד, ייתכנו מצבים שבהם הנורמה התיאולוגית דווקא תדרוש שהמאמין יתעקש לנהוג לפיה לאלתר, למרות קיו...
אל הספר