מקור הסמכות של עקרונות "תיבת נח" ו"תורה בלבד לכול" | 249 לעיל : המישור הראשון הוא צייתנות להוראות הרבנים בכל תחומי החיים ואף בשאלות של חולין הקשורות לתחומים כגון הצבעה פוליטית, רפואה, עסקים, זוגיות וכדומה . 23 המישור השני הוא ייחוס אי-היתכנות לכל טעות בהוראות הרבנים, גם אם הן עומדות לכאורה בניגוד להיגיון . כזכור, בהקשר זה נעשה שימוש במונח "אַל-טָעוּת" . בשורות הבאות ארחיב בנוגע למישור השני, מפני שהוא רלוונטי במיוחד לנושא העומד במרכזו של פרק זה . ההנמקה המרכזית לחובה לציית באופן מוחלט לדברי גדולי הרבנים, עד כדי אי- הכרה בכל אפשרות לבקרם, מתבססת על הטענה הפרשנית לפיה זו חובה שנלמדת מדברי האל הכתובים בקנון התורני . ואולם לאור ניתוח מגוון סוגי שיח, ניתן לדעתי להבחין בקיומן של שתי הנמקות נוספות אשר גם בגינן החרדיות סבורה שיש לציית לגדולי הרבנים באופן מוחלט . ההנמקה הראשונה קשורה לראיית הרבנים כאישים ששקידתם הרבה ושליטתם במכמני התורה מעניקות להם חוכמה נדירה . כלומר, מעבר לכך שישנו ציווי בקנון המחייב להישמע להוראות הרבנים, לתפיסת החרדיות חוכמת הרבנים כשלעצמה מאפשרת להם להכריע בצורה הטובה ביות...
אל הספר