ב. היקף הזכות לאוטונומיה הורית

212 | פרק רביעי : השפעת שלוש הפרקטיקות על זכויות אדם בפסק הדין בעניין פלונית, 106 שבו נסקרת ההתפתחות שחלה במשפט הישראלי בנוגע לאיסור הכאת ילדים בידי הוריהם או מחנכיהם, מובא דברו של המשפט האנגלי המתיר מפורשות להכות ילדים, בכפוף למבחנים מוגדרים ובראשם מבחן הסבירות . מנגד, עולה גם הנהוג בשיטות משפט אחרות, מרביתן שייכות למשפט הקונטיננטלי, המטילות איסור גורף על הכאת ילדים . לגבי המשפט הישראלי, תחילה מצוינת הלכת ראסי שבה קבע השופט חשין ( האב ) : "במקרה שלפנינו אין חילוקי דעות רציניים בין ב"כ בעלי הדין, כי אב ומחנך זכאים להעניש קטינים הנתונים למרותם, ואפילו באמצעות עונשי גוף" . 107 ואולם השופטת בייניש אינה מקבלת הלכה זו . היא קובעת כי הכאת ילדים, אף למטרה חינוכית, היא מעשה בלתי-חוקי . לדבריה : כיום ניתן לקבוע, כי בחברה כשלנו הילד הוא אדם אוטונומי, בעל אינטרסים וזכויות עצמאיות משלו ; על החברה מוטלת החובה להגן עליו ועל זכויותיו . בייניש מוסיפה ומביאה את דבריו של השופט חשין ( הבן ) : "קטן הוא אדם, הוא בן- אדם, הוא איש — גם אם איש קטן בממדיו . ואיש, גם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול" . 10...  אל הספר