210 | פרק רביעי : השפעת שלוש הפרקטיקות על זכויות אדם כאשר הורים מביעים התנגדות דתית למתן עירוי דם מציל חיים ובמקרים דומים אחרים, ברור אפוא שהגנה מיידית על שלומו של הילד מחייבת התערבות של המדינה במסגרת דוקטרינת parens patriae , על אף טענות הוריו לזכותם לאוטונומיה הורית ולחופש דת בגידול ילדם . ואולם המקרים המורכבים והקשים להכרעה ברורה ומוסכמת, הם המקרים שבהם הפגיעה בילד אינה כה מוחשית וניכרת לעין . כדי להמחיש סוג זה של מקרים, אעשה שימוש בדוגמה הקשורה גם היא לקהילת עדי יהווה : ילדה בת תשע הנמנית עם קהילה זו צורפה לפעילות הטפה ברחובות מרכזיים במדינת מסצ'וסטס, ופעילותה כללה הפצת חומרי הסברה דתיים לעוברים ושבים . מדינת מסצ'וסטס טענה שמדובר בעיסוק הפוגע בילדה, והפעילה סנקציות כנגד האחראים עליה . הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט ושם נדונה השאלה האם פעילות זו של הילדה במקום ציבורי מהווה פגיעה בה, עד כדי דחיית הטענה הנגדית לאוטונומיה הורית ולחופש דת . דעת הרוב בפסק הדין סברה כי מדובר בפגיעה בילדה אשר מצדיקה יישום של דוקטרינת parens patriae , ולכן אף על פי שמנגד נטען לזכות החוקתית לחופש דת, נפסק שאי...
אל הספר