182 | פרק רביעי : השפעת שלוש הפרקטיקות על זכויות אדם ההבחנה בין הסללה חינוכית המבוססת על שונות אינהרנטית ובין הסללה המבוססת על שונות בלתי-עניינית, משתקפת בכתיבה העוסקת בסוציולוגיה של החינוך וחוקרת פרקטיקות של הסללה . עדית ליבנה עומדת על שתי גישות הנוגעות להסללה . האחת מייצגת תמיכה במדיניות חינוכית של הסללת תלמידים והאחרת מבקרת אותה . החוקרים התומכים בהסללה סבורים כי נקיטת פרקטיקה חינוכית זו דווקא מקדמת את התלמידים, מאחר שלטענתם היא עונה אובייקטיבית על השונות בין התלמידים . ליבנה סוקרת את כתיבתם של חוקרים אלו ומסכמת : הם מתארים את ההסללה כפרקטיקה נייטרלית… לכן, הם נוטים להתמקד בהסללה עצמה ולא בהקשר החברתי, הפוליטי והנורמטיבי שבו היא מתבצעת . ככזו, ההסללה נועדה לסייע למורים להתאים את דרכי ההוראה שלהם לתלמידים לפי היכולת הלימודית ותחומי העניין שלהם . במקביל, היא נועדה לאפשר לתלמידים ללמוד עם השווים להם בכישוריהם וכך להתקדם בקצב המתאים להם ולמצות את יכולותיהם בצורה הטובה ביותר . 42 לעומת זאת, החוקרים המתנגדים להסללה סבורים כי פרקטיקות ההסללה אינן מתייחסות אובייקטיבית לשונות בין התלמידים, א...
אל הספר