ג. עיגון נורמטיבי של הזכות לחינוך מקדם אוטונומיה אישית

בין הזכות לאוטונומיה אישית ובין הזכות לחינוך | 179 לאומיים אלו את חשיבותו של חינוך שמאפשר את פיתוח אישיותו של האינדיבידואל הספציפי . מנגד, קבלת העומד בבסיס אידיאל האוטונומיה האישית, אכן גוזרת אפוא את הכרת המשפט הבין-לאומי בכך שלכל תלמיד ישנה אישיותו שלו הזקוקה לאופן התפתחותה שלה, באמצעות התוודעות לנטיותיה ויכולותיה ובאמצעות רכישת כלים רלוונטיים שיאפשרו להוציא העדפות — מבוססות שונוּת — מהכוח אל הפועל . בהקשר זה יפים דבריו של צבי לם, האומר כי ראיית האינדיבידואציה כמטרה מרכזית של החינוך נובעת מראיית תפקידו של החינוך כ"משחרר הפוטנציות שבכל יצור אנושי ; שחרור שהוא תנאי להתפתחותו של היחיד, שאינה מופרעת ומסולפת ומוליכה למימושו העצמי" . 37 כאן המקום להבהיר כי מיצוי יכולות כשלעצמו, מבלי שהדבר נתמך ברצונו האותנטי והחופשי של אדם, אינו תואם כמובן את אידיאל האוטונומיה האישית . שכן מהותו של אידיאל האוטונומיה האישית היא החירות להתנהל לפי רצון ספציפי הנגזר באופן אותנטי מאישיותו הייחודית של אדם . עם זאת, מאחר וההנחה הכללית היא שבני אדם מעוניינים להוציא את יכולותיהם מהכוח אל הפועל, אזי נקבע שמתפקידו של ...  אל הספר