אי-השתלבות שווה של גברים חרדים בשוק התעסוקה | 135 מסביר שהזלזול בלומדי התורה נובע מקנאה של האדם העובד לפרנסתו היודע "את השכר והעונג של לומדי התורה" . לדעתו, גדול הוא חטאו של אדם זה אשר "במקום להרגיש 'נזוף' מרגיש כמי שראוי להיות 'נוזף'" . 62 עוד היבט של היחס הפנים-קבוצתי לחרדים העובדים הוא כאמור מעמדי בלבד . כלומר, גם במצבים שהחרדיות הליטאית לא תראה יציאה לעבודה של גבר ככשל ערכי ( כגון כאשר היציאה לעבודה נבעה מאילוץ כלכלי או מהיעדר מסוגלות קוגניטיבית שמאפשרת לימוד תורה ) , לרוב גבר עובד נחשב לנחות מעמדית לעומת גבר המתמסר רק ללימוד תורה . בדומה למצוטט לעיל, בהקשר זה בולט שיח המשבח את אלו העוסקים בלימוד תורה בלבד וקורא לחרדים העובדים "להעריץ ולייקר את אלו המוסרים נפשם ללימודה בטהרה", עד כדי התבטלות בפניהם . 63 כמו כן, השיח החרדי-ליטאי קורא לחרדים העובדים לפעול ככל יכולתם כדי לחנך את ילדיהם לבחור בהתמסרות ללימוד תורה ולא ביציאה לעבודה, כך שינחילו את המסר האומר שהיות ההורה עובד ולא לומד הוא מצב של "בדיעבד מובהק", בבחינת אילוץ שכפה ירידה משמעותית בדרגה . לדברי גרוסמן, מהחרדי העובד לפרנסתו אך...
אל הספר