128 | פרק שלישי : אידיאולוגיה וריאליה כבר עתה עלי לציין שלא כל אופני ההתייחסות הללו רווחים בכל שלוש הקבוצות המרכיבות את המגזר . בנקודה זו יש הבדל ממשי בין הקבוצה החרדית-ליטאית ובין שתי הקבוצות האחרות — החסידית והספרדית . כמו כן, כמוזכר בקצרה בפרק השני, החרדיוּת הליטאית אינה כוללת רק חרדים ממוצא אשכנזי, אלא ישנם גם לא מעט חרדים ממוצא ספרדי אשר מצדדים במצע הרעיוני של החרדיות הליטאית, לרבות לגבי שאלת היחס ליציאה לעבודה . נמצא שבהקשר זה אין הכוונה בהכרח לשיוך אתני יהודי-אשכנזי-ליטאי . 44 יעקב לופו, שחקר את החרדיות הספרדית, משתמש במונח "קולוניאליזציה תורנית" כמשקף את אותה מגמה גוברת והולכת שהוא מתאר כמצב של "חיקוי תרבותי, בו בני תורה ספרדיים מאמצים לעצמם סממני תרבות והליכות של חרדים ליטאיים" . 45 לופו אף מגדיר את החרדיות הליטאית "הגמוניה" המשפיעה רבות על הטון הפנים-חרדי . לדבריו : הליטאים הם קבוצת עילית תורנית, המחזיקה בעמדת מנהיגות בעולם התורה, והיא הקובעת את הנורמות בקהילה החרדית . במהלך המאה העשרים הצליחה קבוצה זו לכפות את מנהיגותה ואת אורח חייה על כלל הציבור החרדי, ובתוכו גם על הציבור ה...
אל הספר