80 | פרק שני : עקרון "תורה בלבד לכול" – החרדיוּת כחברת לומדים וַיָּצַר בַּגְּמָרָא אֶת-מְלֹא כָל-נִשְׁמָתוֹ, וַיָּצַר — וַיִּסְגֹּר בַּעֲדוֹ לָנֶצַח" . . . בַּבַּיִת הַהוּא, בֵּין הַכְּתָלִים הָאֵלֶּה לֹא יוֹם — כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים עַל-נַפְשׁוֹ עָבָרוּ : פֹּה בִּכְּרָה יַלְדוּתוֹ, בַּחֲרוּתוֹ גָּמֵלָה, וּפֹה כָּבוּ עֵינָיו וּפָנָיו חָוָרוּ . לֹא יוֹם — כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים, מֵאָז הֵסֵב פָּנָיו אֶל-עֵבֶר הַקִּיר בַּמִּקְצֹעַ הָאָפֵל, גַּם-קֶרֶן אוֹר אַחַת לֹא-רָאָה מִלְּפָנָיו, מִלְּבַד קוּרֵי שְׂמָמִית וְטִיחַ קִיר תָּפֵל, רְעָבוֹן, לֹא-שֵׁנָה, מַק-בָּשָׂר, רְזוֹן פָּנִים — מָה הֵמָּה כִּי יָשִׂים אֲלֵיהֶם לְבָבוֹ ? . . . וּכְחָס עַל-הָרְגָעִים הַקַּלִּים לָנוּעַ יְמַהֵר אֶל-רֵעָיו וְהֵחֵל לִמּוּדוֹ, וּבְעָמְדוֹ — וְעָמַד כְּמַסְמֵר תָּקוּעַ, יוֹם תָּמִים, חֲצִי לַיְלָה מִמְּקוֹמוֹ לֹא-יָמִישׁ, שָׁם יֹאכַל לִרְעָבוֹ אֶת-פִּתּוֹ הַשְּׁחֹרָה — וּמִי אַתָּה שָׁמִיר, מִי-אַתָּה חַלָּמִישׁ, לִפְנֵי נַעַר עִבְרִי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה ? מלבד ביאליק, גם המשורר יהודה לייב גורדון מתייחס בשירתו לאתוס...
אל הספר