78 | פרק שני : עקרון "תורה בלבד לכול" – החרדיוּת כחברת לומדים הישיבה, עדיין ניתן דגש רב לכך שהאווירה בישיבה תתאפיין בעיסוק מקסימלי בלימוד תורה, תוך השתדלות רבה שלא לתת כל מקום לעיסוקים אחרים . כך לדוגמה כותב ראש ישיבה בולט אחר של ישיבת וולוז'ין, הרב נפתלי צבי ברלין ( 1816 - 1893 ) , המכונה "הנצי"ב מוולוז'ין" והנחשב גם הוא לדמות מיתית בחברה החרדית : 34 "זה דרכה של תורה, שאין עמלה ותכליתה מתקיים אלא במי שמפנה כל ראשו בה… ואי אפשר להיות גדול בתורה בשעה שעוסק בדברים אחרים " [ ההדגשה שלי — א"א ] . 35 בהתאם לדבריו אלו, גם ראש ישיבה זה של אֵם הישיבות עמד בתוקף על יישום האידיאולוגיה של "תורה בלבד" בחיי היום-יום של הישיבה . כפי שאף ניתן ללמוד מהעדות הבאה של תלמיד הישיבה מנחם זלאטקין, שלמד בישיבת וולוז'ין בשנת תר"ן ( 1890 ) , קרוב למאה שנה לאחר הקמתה : כדי להגביר בידוד התלמידים ולהרחיקם מכל דבר מפריע את לימוד התלמוד, לא התיר להם ראש הישיבה לעסוק בשום דבר , שלפי דעתו יוכל להסיח את דעתם מלימודם . ומטעם זה, אסור היה לתלמידי הישיבה לעסוק בתעמולה של רעיון חיבת ציון ולייסד חברה למטרה זו, אף על פי שראש...
אל הספר