ב. מוטיב העוינות

שיח ההסתגרות של החרדיות | 57 לתקופה מוקדמת יחסית — מזרח אירופה לפני השואה . מדובר בדברים המיוחסים לרב ברוך דב ( בֶּר ) לייבוביץ' ( 1870 - 1939 ) , מגדולי ראשי הישיבות של החרדיות הליטאית, כפי שהם מובאים בעדותו של חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי ( 1886 - 1958 ) , גם הוא ראש ישיבה מפורסם : כשהכו בחורים מהמועדון הציוני את בחורי הישיבה, אמר הגרב"ד לייבוביץ' כי את הבחורים ( = החילונים ) אין להאשים, כי כן הוא חינוכם לשנוא את בני התורה… וכל זה לא בא אלא כדי שידעו בני התורה להתרחק מאוד מהציונות שיחושו שהיא חבלנית ומכאבת, וכמו האב הרוצה להרחיק את בנו מהכלב מגרהו בו שיתפוס את ידו וידע להיזהר ממנו . 87 העמדה הטוענת לקיומה של שנאה מצד קבוצת החוץ כלפי הקבוצה החרדית והרואה בשנאה זו נכס לשימורה של הקבוצה החרדית, מופיעה גם בדברים המיוחסים ל"חזון- איש", שהביאם משה שנפלד ( 1907 - 1975 ) , פובליציסט חרדי בולט, מבאי ביתו של הרב : כשהפצרתי ב"חזון-איש" שישתתף בוועידתה הראשונה של "אגודת ישראל" בארץ ישראל וטענתי שגדולי הדור הם האוצר היחידי שיש ל"אגודת ישראל", השיב : יש לה עוד אוצר — השנאה ששונאים אותה , שכן עצם היהד...  אל הספר