| תום נבון / לִבּוֹעֵר 130 מאוד מבחינה היסטורית, תופעה יחסית קטנה מבחינת מספר היהודים החיים כאן חיים יהודיים עצמאיים . בשביל המציאות הזאת שנוצרה פה בארץ נעשה הכול — כל עוד אנחנו יכולים לחיות ולהילחם — להגן על מה שיצרנו, עלינו ועל משפחותינו . כאן לא תהיה שוב שואה" . באותו הערב, באחד מקיבוצי עמק חפר הסמוכים לגבול, מחטטת חברה בחפצי בעלה, שנמצא במילואים, בחיפוש אחר תער . היא גמרה אומר בליבהּשאם יגיע 282 האויב למשק תהרוג בעצמה את ילדיה בטרם יישחטו . בהמשך אותו הלילה, בפינה המזרחית ביותר בחופה הישראלי של הכנרת, למרגלות הגולן הסורי המאיים, החבר הצעיר מוקי צור שמר על גדר המשק . שותפו לשמירה, קשיש ממנו בשנים, שרק לו אריָה מתוך אופרה של מוצרט ולאחר מכן אמר בעייפות : "איפה שאני הולך — המלחמה הולכת אחריי . כבר עברתי את מלחמת העולם הראשונה, אחר-כך אפילו קצין הייתי בצבא ההונגרי, אך בשל כך זכיתי ל'טיפול מיוחד' במחנה העבודה הנאצי, ולבסוף הובלתי למחנה ריכוז" . מוקי הקשיב דומם והרהר לעצמו : עומדים אנו אולי במצב הפוך מזה בו עמד יהודי בן הגטו שראה את הרצח, את חוסר האונים, שמע את הזעקה, ונותר לו רק למרוד ב...
אל הספר