320 | לבנות יחד מחדש : סיפורו של יומן קיבוץ בוכנוולד הקיבוץ חשו לפעמים כי עדיף להם להפנות עורף לזהותם כניצולי המחנה ולפתוח דף חדש בחייהם, כפי שביטא זאת חבר הקיבוץ אהרון בציה : ״טוב לנו כי נתערב בין ילידי הארץ ובין אנשים מן היישוב שלא ידעו את השואה״ ( בציה ,1958 11 ) . מצד שני, בוכנוולד היה רכיב מרכזי בזהותם : המקום שאיחד אותם ושבו צמח חזון הקיבוץ . כך, למשל, בברכה של חיים-מאיר גוטליב לכבוד נישואי זיוה ובנימין רייפלד, הוא גירש ביד אחת את השם בוכנוולד וקירב אותו בידו השנייה : ״הלאה בוכנוולד ! הלאה דכאו וברגן בלזן ! יש לנו כעת יום חג ! חג שקט, צנוע אבל יקר לליבנו . נשמח כולנו יחד : יהודים מבוכנוולד, ברגן בלזן, ירושלים ותל אביב״ ( נובמבר 1945 ) . חברי הקיבוץ נשאו בגאווה את השם בוכנוולד : ״הביטוי חבר קיבוץ בוכנוולד מעורר רגש של כבוד בלב כל אדם בישוב [ . . . ] זהו החלוץ האידיאלי אשר עבר את מה שעבר, אפילו שנתיים בחום עמק הירדן, הוא חותר לקראת עצמאות והתיישבות, למרות הכול ועל אף הכול״ ( יוני 1947 ) . הם אף היו מודעים ליתרונות האסטרטגיים שהעניק להם מעמדם כניצולי שואה . מבחינה זו ׳בוכנוולד׳ הוא ...
אל הספר