הז׳אנר הפסבדו־דוקומנטרי בספרות

מקורותיו הז׳אנריים של היומן | 311 עד שנדמה לי, שכשרון הכתיבה — כל כתיבה ספרותית — מתמצה בתיאור נאמן של היום-יום [ . . . ] והתעורר בי הרצון לכתוב את ספר חיי, בדרך זאת : אתאר את חיי הפשוטים, שיזרמו כמו חיי גיבורו של רומן רולן, והתוצאה הצפויה תהיה ספר חיי ( אהוביה ,2009 א׳, 17 ) . המודל שעמד מול עיניו של גוטליב ביצירת יומניו האישיים כמו גם ביצירת יומן הקיבוץ, היה רומן בדיוני, וגוטליב שאף ביומן לכתיבה ספרותית שתיתן משמעות לרגעי היומיום . ואכן, יומן קיבוץ בוכנוולד נשען באופן מאסיבי על ז׳אנרים ספרותיים, שאותם מציינים הכותבים בכותרות באופן מפורש ( הומורסקה, שיחה, כרוניקה, רשמים, דיאלוג, סצנה, מכתב, סאטירה, מהתלה ו׳כתבה שעדיין לא התפרסמה בעיתון ארץ ישראלי שיופיע בעוד כמה מאות שנים׳ ) . נראה שהכותבים ביומן ייחסו משמעות להגדרה הז׳אנרית ותפסו אותה כמחייבת . כך, למשל, ב- 5 לאוגוסט ,1945 כשנודע לחברי הקיבוץ שהגיעו עבורם הסרטיפיקטים שלהם חיכו זמן רב, כתב אברהם גוטליב ב׳כרוניקה של הקיבוץ׳ : ״אני לא יודע איך בכרוניקה היבשה של הקיבוץ אוכל לתאר איך השפיעה הידיעה הזאת על הקיבוץ״ ( עמ׳ 176 ) . המחקר כבר ע...  אל הספר