גלגולי שם הקיבוץ

לאחר העלייה ארצה | 299 בכפר הגרמני שבו שהתה בתחילת דרכה . עוד כינוי שטבע העיתונאי האמריקני ליונל שפירו הוא 'פלשתינה הקטנה' ( Shapiro 1945 ) , שם זה מציג את הקבוצה כמובלעת ציונית בגרמניה . הקבוצה הוגדרה, אם כן, במושגים ציוניים ומנהליים, גרמניים ויהודיים . באפריל 1949 הצטרף קיבוץ בוכנוולד לתנועת 'הקיבוץ המאוחד' וחיפש לו שם עברי חדש . ההצעות שעלו עיבדו את השם 'בוכנוולד' תוך הדגשת ההישרדות ( מפלט, פלט, פדות, חוסן ) , דרך שימוש בראשי תיבות ( שגב : שרידי גולת בוכנוולד ) , ומטפורות מהתחום הבוטני ( אלוני יחל, גרופית, נצרים, נצר ) . לבסוף בחרה הקבוצה בשם 'נצר', הנושא משמעות בוטנית ( ענף חדש ) ואנושית ( יוצא חלציים ) : "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵזַע יִשָי וְנֵצֶר מִשָרָשָיו יִפְרֶה" ( ישעיהו י"א 1 ) . סמל הקיבוץ הוא עץ כרות שממנו צומח חוטר צעיר . 18 ב- 11 ביוני באותה שנה אושר השם 'נצר' על ידי ועדת השמות . כך שימש, למשל, בידיעה בעיתון ( דבר, 1953 ) . אולם בפועל המשיך הקיבוץ להיקרא 'נצר-בוכנוולד' בפי החברים וגם במסמכים רשמיים ( באומל ,1994 137 ; פיין ואהוביה, עמ' 25 ) . עזיבתם של 34 חברים נוספים הביאה את ...  אל הספר