ההתמודדות עם הטראומה

לאחר העלייה ארצה | 289 — הגיעה השעה לבנות בית, בית קבוע לחיינו העצמיים״ ( אהוביה 1946 ) . מבין האפשרויות שהציעה להם הסוכנות — התיישבות בגליל, בפתח תקווה, בכפר סבא ובראשון לציון — בחרו החברים באחרונה . 16 מחברי הקיבוץ עברו להתגורר באוהלים במתחם ׳בית ברנשטיין׳ שבראשון-לציון ב- 7 בספטמבר ,1947 ובהמשך החודש הצטרפו אליהם עוד 25 חברים . הם התפרנסו בדוחק מעבודות מזדמנות במושבה ובסביבותיה . עם בוא הגשמים הוצפו האוהלים והקבוצה פלשה למחנה בנחלת יהודה שבראשון לציון . המחנה, ששימש קודם את חברי ׳אמונים׳ מקיבוץ הפועל מזרחי, לא היה מחובר לחשמל . בדצמבר 1947 עברה כל הקבוצה לנחלת יהודה, לרבות שבעה תינוקות שנולדו באפיקים . לאור המצב הבטחוני המתוח שלפני מלחמת העצמאות, הגיעו הילדים והנשים לנחלת יהודה באמבולנס מאובטח . כדי להתפרנס, פתחו חברי הקיבוץ מתפרה ומסגריה, גן ירק ולול תרנגולות . טרקטור שקיבלו במתנה מידיד אמריקני ומשאית שרכשו מהצבא הבריטי, שימשו אף הם כמקורות הכנסה . הטראומה צצה ועלתה במלוא עוזה דווקא ברגעי שמחה, שבהם הומחש היעדר המשפחה שנספתה . כבר בשנה הראשונה אחרי השחרור חשו חברי הקיבוץ שהאבל אינו...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

הקיבוץ המאוחד