14 | לבנות יחד מחדש : סיפורו של יומן קיבוץ בוכנוולד כבר ב- 93', כאשר היינו עוד במחנה אוהלים, שהיווה למעשה מחנה מוות, כבר אז הרגשנו את הצורך לעשות משהו למען היתר [ . . . ] התגנבנו למחנה הגדול, הבאנו תרופות וחילקנו אותן בין הנזקקים [ . . . חברי המחתרת ] היו מועטים ובודדים, אנשים בעלי עבר שונה, השקפות מנוגדות, ולא הכירו זה את זה לפני בואם למחנה . כאן בתוקף המציאות אליה נקלעו, מתוך הכרה שאסור להם להשלים עמה, התחילו באופן אינסטינקטיבי כמעט להתלכד לחפש דרכים להצלת עצמם, ובדיעבד — גם של אחרים ( קורצ'ק ,1968 47 . וראו גם אצל קורצ׳ק 1966 ) . מחויבותם של חברי המחתרת להצלת נפשות נמשכה לאורך שהותם כאסירים במחנה וגם לאחר השחרור, קבוצה זו, שאליה חברו לפחות עשרים מחברי הקיבוץ לעתיד ( צימט ,1995 82 . וראו להלן ) היוותה את הגרעין שממנו צמח הקיבוץ . ב- 11 באפריל 1945 נטשו הגרמנים את בוכנוולד . המחתרת השתלטה על המחנה והכוחות האמריקאיים נכנסו למחנה המשוחרר . המציאות שנוצרה עם השחרור הייתה כאוטית : במחנה פשו הפקרות מוסרית ומינית, גניבות, אלימות, שוק שחור ופעולות נקם באוכלוסייה הגרמנית בסביבה ( פק ,1981 131...
אל הספר