מדוע אינני פוסט־חילוני

410 חילוניות : הגות, מחקר, ביקורת הזה — פרסונס תרגם כידוע את המונח stahlhartes Gehäuse של ובר ל"כלוב ברזל" ( 181 1976, Weber ) — הוא שמגביל היום את טווח אפשרויות הפעולה החברתיות והדמיון החברתי . לדעתי אין אצל ובר דטרמיניזם חזק בהקשר זה — וכאמור, זוהי השלכה פוסט-פרסונית על ובר — וגם לא מודל מלמעלה-למטה, המתייחס להון הגלובלי ולמופעיו המקומיים, אלא יש כאן תפיסה שלפיה מחוות גרידא של התכחשות למסורות הדתיות אין בהן די לביסוס טענותיהן שלהן ; שלמעשה מדובר בהִתחיוּת [ revivalism ] ולא בתחייה [ revival ] אמיתית של תצורות עבר חברתיות ותרבותיות . בהרצאתו המפורסמת "המדע כייעוד", למשל, אחד הטקסטים המצוטטים ביותר בהקשר של תיאוריית החילון שלו, ובר מדבר על הרצון ב"גאולה מן הרציונליזם ומן האינטלקטואליזם המדעיים" הרווחים בקרב "הנוער הגרמני" בימיו : לא רק לחוויה הדתית הם [ בני הנוער ] כמהים, אלא לחוויה בכלל [ . . . ] דווקא הדבר היחיד שבו לא נגע האינטלקטואליזם עד היום, כלומר הספֵרות של האי-רציונלי, מובא עתה לבחינתה של המודעות ומושם תחת השגחתה . שהרי לכך מובילה, למעשה, הרומנטיקה האינטלקטואליסטית המודרנית של...  אל הספר