239 הסרת הקסם מן העולם : היסטוריה פוליטית של הדת | מרסל גושה בהיקבעות-מבחוץ של הסדר האנושי, בהשוואה לעל-טבע הבלתי אמצעי והשופע של הפוליתאיזם שקדם לכך . אך ההפך הוא הנכון . האימננטיות מניחה למעשה 2 ניתוק חסר תקנה מהיסוד, ואילו הטרנסצנדנטיות מקרבת ומנגישה את היסוד . כדי להבין זאת עלינו לבחון את ממד הזמן . במעבר מאימננטיות לטרנסצנדנטיות מתחולל שינוי בזמן : ליתר דיוק, קפיצה מ העבר אל ההווה . אפשר אפוא לומר שיש כאן שינוי של יסוד אלמנטרי, מעבָר מחיצוניות טמפורלית לחיצוניות ״מרחבית״ . החיצוניות הטמפורלית, החיצוניות הסמלית של העבר, היא מוחלטת, ואילו החיצוניות ״המרחבית״, החיצוניות ״הממשית״, בהווה, היא יחסית . האימננטיות נובעת מנבדלותו של זמן הכינון [ של המציאות או ההוויה ] , הזמן שאחריו לא התרחש דבר ; בזכות היותו רחוק באופן בלתי ניתן לגישור, הוא נוכח בשלמותו בעולם המהווה העתק שלם ונאמן שלו, עד אחרון הפרטים, והמחיֶה אותו שוב ושוב . הכול נקבע בראשית, אחת ולתמיד ; הישויות העל-טבעיות והאלים עצמם מאכלסים עולם מוכן מראש, שבתוכו יש להם מדי פעם השפעה חשובה פחות או יותר, אך הם אינם מושלים בו או שולטים ב...
אל הספר