179 בין "ביקורת התבונה החילונית הטהורה" ל"ביקורת האמונה הטהורה" | כריסטוף שמידט הבהרה מפתיעה זו של הפילוסוף, שמגדיר את עצמו במפורש כלא דתי, מכוונת לדיאלוג עם הדת והכנסייה כשותפות במאבק על התובנות הבסיסיות של המוסר ורעיון צלם האדם — וכנגד ה"נטורליזציה" הטכנולוגית של מהותו . בשיחה עם הקרדינל רצינגר, שלוש שנים מאוחר יותר, התמקד הברמס בתהליכים חברתיים וכלכליים שמאיימים לפרק את החברה החילונית המודרנית — אם כי איום הטכנולוגיה הגנטית מחד גיסא והפונדמנטליזם הדתי והטרור מאידך גיסא הם עדיין רקע גם לשיחה זו . לאור הכלכלה הגלובלית, שמעבירה את מרכזי ההכרעה אל מחוץ למדינה, ולאור מגמות של אטומיזציה גוברת והולכת של הפרטים בחברה, הברמס מביע חשש כי החברה החילונית המודרנית לא תהיה מסוגלת לשמר את מערכת הערכים ( ובעיקר את ערך הסולידריות ) שעליה היא מושתתת . כדי לצמצם את החשש, הוא מציע בין היתר את הפנייה לדת ולקהילות הדתיות כאל מודל לשמירה על תשתית הערכים הזו בחיי היומיום . אם כן, הברמס מתכוון לעיצוב אחר וחדש של היחסים בין החברה החילונית ובין החברה הדתית והכנסייה, ליחס שמשתחרר מהשלילה הקלאסית של הדת על ידי ...
אל הספר