הבניית הדת כקטגוריה אנתרופולוגית

151 הבניית הדת כקטגוריה אנתרופולוגית | טלאל אסד אם נמשיך ונטען שיש קשר בין שינוי זה להוּלדת המדינה המודרנית, הרי טענה זו איננה שכיחה כקודמתה . נרחיק לכת מעט יותר : הדת בימי הביניים הייתה גלימה רחבה — עולה בדעתי כאן הדימוי של "הגלימה של גבירת החסד שלנו" . משנעשתה הדת עניינו של היחיד היא איבדה את סגולתה החובקת כול, ונעשתה אחת מקרב מגוון שיקולים שווים לכאורה, שמכולם לַפוליטי ניתנה הבכורה . כל יחיד רשאי כמובן לראות גם כיום בדת ( או בפילוסופיה ) את אותו שיקול חובק כול כפי שהייתה בעבר מבחינה חברתית . אבל ברמת הקונסנזוס החברתי או האידיאולוגיה החברתית, אותו אדם יעבור לתצורה שונה של ערכים, שבּה ערכים אוטונומיים ( דתיים, פוליטיים וכן הלאה ) עומדים זה בצד זה, לכאורה, כפי שבני אדם עומדים בחברה אלה לצד אלה ( 32 1970, Dumont ; ההדגשה במקור ) . על פי גישה זו, הדת של ימי הביניים, המפעפעת לקטגוריות אחרות או מקיפה קטגוריות אחרות, עדיין ניתנת לזיהוי מבחינה אנליטית . עובדה זו היא המאפשרת לומר שלדת יש היום אותה מהות שהייתה לה בימי הביניים, אף ששלוחותיה החברתיות ותפקידיה החברתיים היו שונים בשתי התקופות . אב...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד