73 הפכפכותה של תזת החילון אצל פיטר ברגר | יהודה שנהב-שהרבני שיש חלופות פונקציונליות חילוניות אבל מדגיש ( בנימה המהדהדת את הקדושה של רודולף אוטו ) את מה שמייחד את הדת : "הקוסמוס הקדוש", עולם של קדושה המהווה כוח מסתורי ועצום : "איכות של כוח מסתורי עצום, שאינו אנושי אבל בכל זאת קשור לאדם, השוכן לפי האמונה באובייקטים מסוימים של הניסיון" ( שם, 25 ) . חלקו השני של הספר עוסק בהיסטוריה המערבית של תהליך החילון . כמו סוציולוגים רבים בתקופתו, וברוח "הסרת הקסם" של מקס ובר, ברגר המוקדם לא ראה עתיד לדת הממוסדת בעולם המודרני . הוא ראה בחילון תוצאה בלתי נמנעת של המודרניזציה, של הרציונליזציה של הקפיטליזם המודרני ושל הדת הנוצרית עצמה . הוא מזהה את תהליך החילון בשני מישורים . במישור המוסדי, החילון בא לידי ביטוי בפינוי מרחבים שהיו בעבר בשליטתן או בהשפעתן של הכנסיות הנוצריות — כמו בהפרדת כנסייה ומדינה, בהפקעת אדמות הכנסייה או בשחרור החינוך מהסמכות הכנסייתית — כלומר הרחקה של הדת על מוסדותיה וסמליה ממקומה המרכזי בחברה . במישור הסובייקטיבי מדובר בחילון התודעה ובשחיקת הסבירות הדתית ברמת הפרט . בדומה לוובר, ברג...
אל הספר