כִּתַאבּאל-טַּוַא סִין 114 إِنْقُلْتَ : «صَحَّبِهِالتَّوْحِيدُ»، فَكَيْفَيَصِحُّلَكَوَمَا [ هُوَ ] لَكَ؟ وَالْمَعْقُولُ وَالْمَقُولُمِنْفُضُولِفَضْلِالذَّاتِ، لِأَنَّهَا عَوَارِضُ، وَالْعَوَارِضُلَا تُعَارِضُ . وَالَّذِي يَحْمِلُالعَرَضَلَا يَكُونُإَلَّا جَوْهَرًا . وَالَّذِي يُفَارِقُالْجِسْمَلَا يَكُونُ جِسْمًا، وَالَّذِي يُفَارِقُالرُّوحَلَا يَكُونُرُوحًا . رَجَعْنَا إَلىَ«مَا» : «مَا» ضَمَّةُ الْمَشْمُولَةِ، وَ«الَهَا» ضَمَّةُالْمَقُولَهِ، وَ«الَهَا» شَمَّةُالْمَحْمُولَةِ . § ٦٤ כִּתַאבּא ליטַּוַא סִין 115 אִם תֹּאמַר : «הַיִּחוּד מְאֻמָּת בְּאֶמְצָעוּתוֹ», כֵּיצַד יָכוֹל הוּא לִהְיוֹת מְאֻמָּת עֲבוּרְךָ ? וּמַהוּ עֲבוּרְךָ ? מַה שֶּׁנִּתַּן לִתְפִיסָה שִׂכְלִית וּלְבִטּוּי נוֹבֵעַ מֵהָעֹשֶׁר הַשּׁוֹפֵעַ שֶׁל הַמַּהוּת, אֵלֶּה תּוֹפָעוֹת מִקְרִיּוֹת, הַתּוֹפָעוֹת הַמִּקְרִיּוֹת אֵינָן מִתְרַחֲשׁוֹת מִתּוֹךְ עַצְמָן . מַה שֶּׁנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּקְרֶה אֵינוֹ אֶלָּא עֶצֶם . מַה שֶּׁנִּבְדָּל מֵהַגּוּף אֵינוֹ גּוּף, מַה שֶּׁנִּבְדָּל מֵהָרוּחַ אֵינוֹ רוּחַ . לָכֵן אָנוּ חוֹזְרִים לְ«מַה...
אל הספר