פרק שלישי: דיוקנו העצמי של אל־חלאג֗ בראי הנביא מֻחַמָּד, השטן אִבְּלִיס ומשה רבנו

35 די ו ק נו ה ע צ מי של אל-ח ל אג֗ בראי הנ ביא מֻחַמָּד , הש טן אִבְּלִי ס ו משה רבנ ו המיתולוגית, הרוחנית והמיסטית של אל-חלאג֗ . עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות כי אל-חלאג֗ מעצב בחיבורו כִּתַאבּאל-טַּוַאסִין את דמותו של הנביא מֻחַמָּד בצלמו ובדמותו של ישוע . רוצה לומר, רוחניותו של הנביא ודוקטרינת האהבה שלו מציגות דמיון גדול לבשורת האוונגליון . במובן זה אל-חלאג֗ מקבל בעיצוב דמותו של הנביא מֻחַמָּד השראה רבה יותר מהכריסטולוגיה הנוצרית 3 מאשר מהקֻראן . המיתולוגיזציה של הנביא מֻחַמָּד בחיבור כִּתַאבּאל-טַּוַאסִין מצטיירת בראש וראשונה כישות של אור, אור על גבי אור, על פי פסוק האור בסוּרה 24 : 4 הנביא מצויר בפתיחאל-נוּר ( האור ) , פסוק 35 , המתפרש עליו בדרך הסוד . של חיבור זה בדמות ה'מנורה', מלשון הפסוקים : הוֹי הַנָּבִיא, שְׁלַחְנוּךָ לִהְיוֹת עֵד וּמְבַשֵּׂר וּמַזְהִיר, וְלִקְרֹא אֶל אַלְלָּהּ כַּאֲשֶׁר יַרְשֶׁה, וְלִהְיוֹת מְנוֹרָה זוֹרַעַת אוֹר ( סוּרה 33 : אל-אַחְזַאבּ ( המחנות ) , פסוקים 45 - 46 ) . אורות הנבואה מאורו נאצלו, אורותיו מאורו של הָאֱמֶת הופיעו, אורו הוא המאיר ביותר, הזוהר ...  אל הספר