ילקוט מורשת ביקורת ספרים 311 שכן מטבע הדברים משרד חוץ מבצע את מדיניות המדינה שהוא מייצג, ובמקרה זה הוא פעל בשורה של מדינות אשר היו בשליטה של גרמניה או היו בעלות ברית שלה גם בימי המלחמה . יתר על כן, את המסקנה הזאת כבר הסיקו חוקרים קודמים 2 ובכל זאת, מסקנה זו של ועדת החקירה חוללה בנוגע למשרד החוץ של גרמניה . סערה בציבור הגרמני אף בשנת 2010 מכיוון שראשי משרד החוץ של הרפובליקה הפדרלית טיפחו מאז ומתמיד את תדמית המשרד כאילו היה "חממה של התנגדות למשטר הנאצי" ( ולו בגלל חלקם הניכר של בני אצולה בקורפוס הדיפלומטי ) והצליחו לשמר תדמית זו על אפה וחמתה של ספרות המחקר בנושא . אכן, לא קשה להוכיח כי רוב הדיפלומטים, ובכללם בני האצולה, היו משרתים נאמנים של הרייך השלישי, לפני המלחמה וגם בזמן המלחמה . מספר הדיפלומטים שהיו חברי המפלגה הנאצית גדל במהירות ב- 12 שנות הרייך, לא רק בשל גיוס חברי מפלגה לשורות הדיפלומטים אלא גם עקב הצטרפותם של ותיקי המשרד למפלגה . קבוצת המתנגדים להתנהלות הרייך השלישי נותרה קטנה עד מאוד ( עמ' 3 ) , אבל ההיבט המצוי במוקד הספר שלפנינו הוא שהפתיע, ויש בו כדי לעשות את פרסום הספר בעברי...
אל הספר