ילקוט מורשת "יש לנו, אפוא, כבר ארבעה בתי מרגוע" 163 השירות והפרחים מעצימים את ההנאה . האווירה מזכירה לאורחים את הימים הטובים, כשלא היה להם דבר משותף עם היידים, פשוטי העם . תרנגולות מתרוצצות בגן, ומאוחר יותר מופיע לחם בפני האורחים היקרים על צלחות פורצלן לבנות כשלג, ובמיוחד לחם לבן, מתחנן שיאכלו ממנו, עד כמה 75 שהקיבה העדינה שלהם יכולה לעכל . אוסקר רוזנפלד כתב שמעטים זכו להגיע לבית ההבראה לצורך ריענון וחופשה "אם אפשר לקרוא לזה כך . למרות שהמקום יכול להיקרא בקושי בית הבראה . אבל אנשים אלו ששפר עליהם מזלם לבלות מספר שבועות בשקט ומנוחה הרחק מגטו הרפאים 76 גם כותבי הכרוניקה התייחסו לזכות היתר שזכו לה הינם מושא קנאתם של כולם" . המיוחסים והציגו אותה כסמל מעמד של קבוצה מסוימת בגטו, אשר ההשתייכות אליה ביטאה את הריבוד החברתי הקיצוני בציבור היהודי . הם ציינו : "חוגי High Life מבלים Weekend במרישין . למי שרק יד ורגל ובעיקר גב, משתדל מאוד להגיע 77 לשם לשבת, כי אחרת לא יחשב לחבר בצמרת החברתית" . באוקטובר 1941 יצא המחזור האחרון למרישין משום שאלו אשר תוכננו לחורף נדחו . לדברי זליקוביץ', הסיבה לכך הייתה...
אל הספר