ילקוט מורשת "האשרוד, אבא'לה ? " — גורלה של ילדה בגטו ורשה 209 לא די למושל העולם, ששולח עלינו ועל ראשינו צרות בלי הרף, שכאילו פתח את פקעת האסונות, הוריד לנו את החוט המתחיל ואנו מסתובבים ומסבים אותו החוט, שהוא מסובב אותנו ויחד עם זה פותח ופותח את הפקעת בלי הרף . לא יספיק לאל-עולם הענקת "עונג" כזה ליצוריו ולבני עמו, שבחר פעם לנושאי תורתו, אלא גם על ראש גוזלים מוכרח הוא לשפוך קיתון של כעס וצער חרישי, עמוק, מאכֵּל ומרעיל . למה ? וכי הכבשה הזו מה חטאה ? הלא כל חטאה רק שהיא בת ישראל וזה כבר נותן רשות לרבש"ע להשליך על ראשה צער וכאב ויגון קודר . נכון, גם בנו אין אשם אחר חוץ מזה שיהודים הננו וכבר מספיק לבלענו חיים, אפשר עוד לתרץ, כי סוף-סוף חטאות אישיים בנו ודוקא בנו מצא אל ישראל מקום להראות את כוחו, אבל הכבשה מה חטאה . צער ילדתי כה ציערנו שעזבתי את הבית לשעתיים וכששבתי והנה שוב התעוררות בבית . תנגן, הקטנה ! למרות הפחד והפלקטים באו מאות אנשים ל"מלודי" לשמוע את נגינתה ואין שום אפשרות לדחות את הקונצרט . אלה שסיכנו פשוט את חייהם ובאו טוענים בצדק, שראויים המה לשמוע את יוסימה, לא עליה לישא [ לשאת ] ע...
אל הספר