המאבק על הזיכרון: ציונים, בונדיסטים ומשמעותו של מרד גטו ורשה בזיכרון ההיסטורי

92 אבינועם פת ילקוט מורשת השנתיות לשואה ; בשנה החמישית למרד נחנך בוורשה פסלו המפורסם של נתן רפפורט, וב- 1951 קבעה כנסת ישראל כי כ"ז בניסן יהיה התאריך הרשמי לציון זיכרון השואה — יום השואה והגבורה ( 13 יום לאחר תחילת המרד כדי למנוע התנגשות בפסח ) ; ב- 19 באפריל 1951 הוסר הלוט מעל פסלו של מרדכי אנילביץ' בקיבוץ יד מרדכי ( הנושא את שמו ) והונפק בול שנשא את תמונתו . בשנת ,1953 ביום הזיכרון העשירי למרד, חוקקה הכנסת את חוק יד ושם . אף שנראה כמעט מובן מאליו מדוע היה מרד גטו ורשה למה שכינתה ההיסטוריונית חסיה דינר "הפריזמה שדרכה הבינו ופירשו היהודים ברחבי העולם את רצח יהדות אירופה בשואה" או שהמרד נחשב, כדברי ישראל גוטמן, "מהפכה בהיסטוריה היהודית", נשאלות השאלות כיצד ומדוע כך קרה . כדי להבין כיצד אימצו יהודי העולם והתנועה הציונית את המרד בתור מוקד זיכרון השואה עלינו לבחון כיצד החל להתעצב זיכרון המרד כמעט מייד לאחר התרחשותו . כיצד התפשטו הידיעות על המרד בזמן המלחמה וכיצד הוא עוצב עם הזמן ? ב- 23 באפריל 1943 העבירה סוכנות הידיעות היהודית ידיעה על מרד גטו ורשה, על בסיס דיווח שהתקבל משטוקהולם יום קודם...  אל הספר
מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'