254 יחיעם ויץ ילקוט מורשת בערך יהודים . המחברת מדגישה : "קיומן של שלוש קבוצות דתיות, ובמיוחד קיומו של ה'מיעוט' הקתולי הגדול יחסית, השפיע על אוירה של פלורליזם בעיר" ( שם ) . המאפיין השלישי היה המעורבות הגדולה של יהודי העיר בניהולה, והוא ייחודי בעיני המחברת . מאפיין זה בלט בייחוד לפני ימי רפובליקת ויימאר, אך רישומו נשאר גם בתקופתה . כוחם הפוליטי של השמאל הליברלי ושל הציבור היהודי בעיר חרג מגודלם המספרי, והשפעתם במוסדות העיר הייתה גדולה מכוחם המספרי באוכלוסייתה . נוסף על פעילות של אנשי ציבור יהודים במוסדות העירוניים בעיר, יהודי העיר מילאו תפקיד מרכזי ביותר בחיי התרבות שלה : הם היו נדבנים ומייסדים 3 וגם בתקופת ויימאר . של מוסדות תרבות וגם צרכני תרבות, בתקופת הקיסרות נקודות אלה היו "ביטוי נוסף לסימביוזה היהודית גרמנית בתקופת זו", ובייחוד בעיר זו, שהיהודים בלטו בה מאוד ( עמ' 26 ) . הספר עצמו מתחיל בעליית המפלגה הנאצית לשלטון בשלהי ינואר 1933 — קשה להגזים בחשיבותו של האירוע מבחינת ההיסטוריה של גרמניה וגם מבחינת ההיסטוריה של העולם — ומתמקד בשמונה השנים 1933 - 1941 . הספר מחולק לפרקים ולתתי-פרק...
אל הספר