ילקוט מורשת בין היסטוריה לזיכרון 203 שלה . היא מתחילה את התהליך הזה כשהיא מספרת לאימהּ את תולדות הסיר ואת עדותו של בורוכוביץ' וסוגרת מעגל סמלי . איסאק בורוכוביץ' נולד בעיירה סוויר, הקרובה לעיר וילנה ולגבול בין ליטא לבלארוס, בשנת 1927 . האזור באותה שנה היה שייך לפולין . שלושה דודים מצד אימו היגרו לאורוגוואי לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה . הוא שרד בתקופת השואה בשני גטאות — וילנה ומיכליצקי — ובמחנות ריכוז שונים באסטוניה וכן שרד במצעד מוות אחד והגיע למחנה שטוטהוף, ודפורטציה לדורמטינגן . בשלב האחרון הוא נשלח למחנה ברגן-בלזן, ושם זכה לחירותו ב- 15 באפריל 1945 . לאחר שבילה כמה חודשים בפריז השיג דודו מצד אימו אישורים ומימן את הוצאות נסיעתו למונטבידאו, ואליה הוא הגיע בספטמבר 1946 . כוונתו המקורית של איסאק הייתה לעלות לפלשתינה בימי המנדט הבריטי, אך בהשפעת אימו, ששרדה איתו בברגן-בלזן, ובשל רצונה 95 להתאחד עם אחיה באורוגוואי הוא החליט להגר לדרום אמריקה . סראנו-בלאנקר לא הסתפק בראיונות ובחֵקר קורות חייו של בורוכוביץ' ; חלקו השני של ספרו הוא ניסיון לנתח את "הזיכרון האורוגוואי של השואה", אגב התייחסות ...
אל הספר