ילקוט מורשת היסטוריוגרפיה מרקסיסטית של השואה 137 ככלל . במדינות שמשלה בהן בכיפה אידאולוגיה מרקסיסטית לאחר מלחמת העולם השנייה, כלומר בגוש הקומוניסטי, "דוכא ככלל מתן אזכור לקורבנות 3 הכפפתו של המרקסיזם לצרכים אידאולוגיים הקשתה את השימוש היהודים" . בו בתור שיטה מדעית בכלל, ואילו השימוש באנטישמיות בתור מכשיר פוליטי בסוף שנות הארבעים ובראשית שנות החמישים הקשה את כתיבת ההיסטוריה של היהודים בפרט . בשל כך בברית המועצות לא הייתה השואה נושא מחקר נבדל, 4 בגרמניה אלא הובלעה בהיסטוריוגרפיה של "המלחמה הפטריוטית הגדולה" . המזרחית עד ראשית שנות השישים היה נושא השואה לטאבו, וגם אחרי כן שימש 5 כחלק אזכורו בעיקר להוקעת פשעי האימפריאליזם, שזוהה עם המשטר במערב . מן ההיסטוריוגרפיה המזרח-גרמנית של מלחמת העולם השנייה, שנכתבה בעיקר 6 בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, לא פורסמה מונוגרפיה על השואה . פולין, כך יתברר בהמשך המאמר, הייתה המדינה הקומוניסטית היחידה שהתאפשר בה במידת-מה חקר השואה, ואף שם במגבלות כבדות . בישראל, אף על פי שפעלה בה תנועה מרקסיסטית בעלת משקל — מפ"ם המאוחדת, על אגפיה — למעשה לא התגבשה הי...
אל הספר