א. קרבת דרש המזהיר לנוסח שרידי עותקים תימניים

23׀חלק ראשון : מבוא 13 לשון הפסוק 'הו ( ו ) לדות' ( אבדהטלצת וכן ך בהיקרות הראשונה ; מ בהיקרות השנייה ) . בדברים טו, יט, 'כל הבכור אשר יוָלד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליי', מלמד שאין להקל ראש בגרסת 'הלידות' בספרי, וייתכן שהנוסח 'הוולדות' הוא תיקון בהשראת השם השגור . 4 אפשר להביא משיבוש 2 . דוגמה מובהקת לזיקה הקרובה של דרש המזהיר לעותק התימני ו משותף שלהם בדרשת הפסוק בדברים יב, טו, 'רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יי אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך . הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל', הספרי מעמיד את 14 ראה דרשתו בפיסקא עא, עמ' ,135 שו' 9 - 14 לחציו השני הפסוק בפסולי המוקדשים . 15 של הפסוק על פי נוסחו של דרש המזהיר : 17 אין לי אלא טמא, טהור מנין, ת"ל יחדו 16 — טמא יאכל . [ 1 ] הטמא והטהור יאכל' 18 יאכלנו . 19 — מגיד ששניהם אוכלין מן קערה אחת . [ 2 ] הטמא והטהור יחדו יאכל' [ 3 ] יכול אף תרומה נאכלת מתוך קערה אחת, ת"ל יחדו יאכלנו . זה נאכל מתוך קערה אחת ואין תרומה נאכלת מתוך קערה אחת . 20 ת"ל כצבי . [ 4 ] יכול יהוא חייבין במתנות, 21 [ 5 ] אוציאנו מכלל מתנות ולא אוציאנו מכלל חזה ושוק, ת"ל לו . 2...  אל הספר