ה. לשון הציטוטים בדרש המזהיר

פרק א : תיאור המדרש׀ 23 82 שם לג, כד 81 מכילתא לדברים לב, לו ( מהדורה, האזינו 59 ) 'שתדוה' = שתכלה ; תתגדדו ; 83 ( מהדורה, וזאת הברכה 23 ) 'שנצטקצקו' = שהיו במצוקה ( שנשתמרה גם במדרש הגדול ) . כמו כן נשתמרו בו מילים שעד עתה תועדו רק בספרות האמוראים . ראה מכילתא לדברים 84 שם לב, ה ( מהדורה, האזינו 20 ) מילתלב, ג ( מהדורה, האזינו 11 ) 'תרעים' = שערים ; 85 הצער 'אללי' . המובאות בדרש המזהיר משקפות בדרך כלל לשון חכמים בטיב בינוני, אך לעיתים 86 'ר' עקיבה' ( ולא 'ר' נשתמרו בהן שרידים טובים . 'של' מחוברת תמיד למילה שלאחריה ; 88 'יתר' ולא 'יותר' בכל תשע 87 גוף שני נוכח בתוספת ה"א ; עקיבא' ) בכל 23 ההיקרויות ; 90 'להזם' = 89 'שלוח בית דין' במקום 'שליח בית דין' בכל שלוש ההיקרויות ; ההיקרויות ; 91 'להזים' בשתי ההיקרויות . לעיתים מצטרף דרש המזהיר בצורה לא עקיבה ללשונם הטובה של כתבי יד אחרים . 81 ראה להלן פרק ב, סעיף ג, 4 . 82 דרש המזהיר : 'כי יראה כי אזלת יד — רואה שתדוה פרוטה מידם', לעומת מדרש הגדול 'שכלת הפרוטה', ובדומה לכך בספרי, 'כשתכלה פרוטה', בהקבלה לפסוק הראיה מדניאל יב, ז, 'ואשמע את האיש לב...  אל הספר