השביל הנופל אל התהום 380 ׀ גם לטינה ב"מסע אבישלום" יש שני ביטויים : התקפה מפורשת׀ וביקורת מובלעת . בחזית המפורשת, שממנה נעלבו רוב המבקרים, באה ההתקפה לידי ביטוי בעצם העובדה ששום דבר בפואמה אינו מעיד על הטרנספורמציה הרצויה . הפואמה מספרת את סיפורו של אדם שנכשל בתיקון הרוחני שלו וככל הנראה מעולם לא היה מעוניין בתיקון כזה . זהו אדם שתפארת ההתפתחות הרוחנית שלו היא יכולתו שלא 13 להשתנות ולהביס כל הבטחה בשמירת מרחק קבוע ומזלזל ממנה . הוא מגיב בביטול על המיתוסים של הספרות הלאומית, נוהג באלימות ובלעג כלפי השירים הגדולים של ביאליק והאידיאלים הטמונים בהם ומפעיל אותה פרקטיקה פרודית שמחלנת את כל מה שביאליק ראה בו יסוד שמעבר לקיום העקר, הדקדנטי . הדרמה הניצבת בחזית הפואמה היא שוב הדרמה של המשורר שאישיותו הדקדנטית כופה עליו להוכיח את השקר שבראיית העולם הרומנטית . בחלקה הראשון של הפואמה מוצגת אפוא שירת ביאליק כתשתית הפסיכולוגית של נפש הדובר כבר בשורות הראשונות . לדוגמה, שיריו הלאומיים של ביאליק, כמו "בשדה" או "מגילת האש", מוצגים כרקע שלעומתו נמדדות חוויותיו הממשיות של הדובר . התשתית מופיעה בטקסט כשיש...
אל הספר