השביל הנופל אל התהום 286 ׀ ותקווה ומוות דרים בכפיפה אחת — וגם ברמה הפורמלית — במבע ׀ 5 במבנה זה משתלבים סנטימנטלי ורפלקטיבי, אקספרסיבי ומאופק . פניו הרבים של שטיינברג — האירוני והטרגי, הליבידינלי וההגותי . החלופה לספרות התחייה עלתה בעברית בדמות מיתוס הצורף, האומן שפרש מן הכלל, שהתמיר את הכאב ואת הבדידות לשכיות חמדה נפרדות ופרטיות בבדידות נזירית, ואילו ביידיש הופיעה החלופה לתחייה בדמות אחרת . סירובו של שטיינברג לקבל עקרונות פואטיים כטבעיים והתעקשותו לראות כל חוויה פואטית כהבניה רטורית אפשרו לו להפגין ביידיש את צידו ההיתולי של הפייטן ( versificateur ) , את טבעו השנון, המלהטט והמשחקי . פייטן זה אינו פורש מהכלל היידישיסטי ( על אף רצונו העז לעשות כן ) , והביקורת שלו ניכרת במבט אירוני וביקורתי על החיים, על האהבה, על הפוליטיקה ועל מוסד הספרות . הדטרמינציה של הלאום והמתח בינה לאינדיווידואל התחלפו אצלו במתח בין בחירה חופשית בהשתייכות פוליטית לכוחות הנפשיים הלא מודעים וליחסי הכוח החברתיים — הצרכים והאינטרסים המתערבים בבחירתו . באופן זה נזנחה החזות הטבעית והאוניברסלית של התחייה למען חזון מבוזר וד...
אל הספר