ספר הבדידות או: ההפך!

השביל הנופל אל התהום 246 ׀ ( המציאות אינה סולחת לאלה שבזים לה ; היא מתנקמת בהורסה את ׀ החלום, ברומסה אותו, בהשליכה אותו לבוץ עטוף בסמרטוטים ! ) 132 "ספר הבדידות" פורסם ב- ,1910 שנה לאחר הדפסתו של "ספר הסטירות" . אומנם הוא נראה כהתרת המצוקה ששלטה ב"ספר הסטירות", אבל "ספר הבדידות" אינו הפתרון למועקה הדקדנטית שציפה לו ברנר . בספר זה פיתח שטיינברג ועיבד את אותו רעיון קבוע, את אותה בחינה ביקורתית של מגבלות הפואטיקה הרומנטית של התחייה ובחינת חלופה קונקרטית לה . הספר מורכב משירים ליריים שרובם הופיעו בעיתונות כמחזורים, "מחולות" ו"עתים", בד בבד עם שירי "ספר הסטירות", ושבו ונערכו לפרסום . שמו של הספר, "ספר הבדידות", הוא שם יוצא דופן, וסיון 133 מירון לעומת זאת צייןפירשה אותו כספר היחידות הבודדות . שבדידה היא מונח נדיר מימי הביניים שמשמעותו בדידוּת, ולפיכך 134 כך או כך, שתי יש להבין את שם הספר כספר הבדידויות השונות . הפרשנויות מצביעות לכיוון אותה תפיסת עולם איתנה שרואה בַכול אטומיזציה, פרגמנטציה ודעיכה . דוברו של שטיינברג מיטלטל בין עמדה נפוחה שנדמית כמלאת כוח לעמדת חולשה וייאוש, והיא מציבה את הדו...  אל הספר
מוסד ביאליק