הפואמה — די טרויעריקע ליבע (האהבה העצובה)

השביל הנופל אל התהום 144 ׀ סוגי קהל שונים, ובכל פעם יצרה את הקהילה הלאומית כדבר מה׀ 53 בהקשר של השירה המודרניסטית ברוסיהמשותף, שורשי ועל-זמני . הפכה הפואמה לשדה ניסוי, בחינה וחדשנות שעלו בו רעיונות חדשים ומהפכניים של עיצוב הקהילה הלאומית . מסורת הפואמה נדדה דרך השירה הרוסית אל תוך השירה בעברית וביידיש והנחילה את המודלים של פושקין ושל לרמנטוב, ובתיווכם גם את אלה של וורדסוורת', של בלייק ושל ביירון, כמודלים של חוויה לאומית אומנותית . הפואמה כחוויה לאומית אומנותית הפכה להיות אחת התרומות הגדולות ביותר של ביאליק לשתי הספרויות . דרך המודל של הפואמה הרומנטית, לעומת הפואמות הקלאסיציסטיות והרציונליסטיות שנכתבו 54 הצליח ביאליק לכונן את רעיון הבילדונג כאפוסבעברית לפניו, מודרני בשירה העברית . הוא כונן אותו כרפלקסייה מאוחרת על תהליך חניכתו של האדם הצעיר בזמן שחוויות המפתח של ילדותו 55 הפואמות של משמשות מעין מפת דרכים להבנת אישיותו הבוגרת . ביאליק כוננו גם את התפיסה של המיתוס בשירה העברית, תפיסה שכבר הייתה מרכזית בשירה הרומנטית ובה נתפס המיתוס כתשתית 56 של מציאות פסיכית רגשית, מונעת יצר ורוויות סתירו...  אל הספר
מוסד ביאליק