ההקשר העברי

ימראשירשאיילושסיס דסשדלאוברלקהשבש ללאש 47 ׀ הלאומי, האנטי-דקדנטי, הובא לתחומה של הספרות העברית בידי׀ אידאולוגים ומבקרים כגון יוסף קלוזנר עוד ב- ,1897 קודם שנוסח 58 בביקורתו על פרץ הבין קלוזנר את הדקדנס כשלב בבירור ברוסית . בתהליך היסטורי לאומי . זאת הייתה תגובת נגד זמנית לרומנטיקה, כלומר לרגש הקהילתי שנעשה עבש . בעקבותיה תבוא תשובה ברוח הסינתזה של ביילי ואיוונוב : חזרה לרומנטיקה מתוך שלילת התרבות הקוסמופוליטית, המנוונת, הא-לאומית, או בקיצור שלילת הגולה 59 באותן שנים רווחו עמדות והחלפתה בתוכן עברי לאומי "אמיתי" . אלה בשיח הרוסי שעסק רבות בהיסטוריוסופיה של הספרות, אבל ניסוחן כפרוגרמה אומנותית לאומית יופיע ברוסית רק אחרי עליית 60 האנרכיזם המיסטי של איוונוב וצ'וקובסקי בהקשר של מהפכת 1905 . בעברית הופיע ניסוח כזה של פרוגרמה אומנותית לאומית ב- ,1902 לאחר שמונה קלוזנר לעורך "השילוח" והכתיר את ביאליק בתואר 61 תואר זה הוענק לו בזכות הישגו כאמור — יכולתו "משורר לאומי" . לכתוב סינתזה לאומית ברוח התחייה . קלוזנר אף דרש מהמשורר למלא תפקיד נבואי בהנהגת העם קודם שישוב מונח זה ויקבל חשיבות דרמטית בשיר...  אל הספר
מוסד ביאליק