אובמ 19 ׀ הזאת גם מעצבים את התפיסות הנכונות בנוגע לעתידו הפוליטי של ׀ הלאום . מירון הסביר שהתרבות הלאומית היא מרחב דיסקורסיבי שאומץ מהתרבות הרוסית . נידונו בו שאלות ספרותיות ופואטיות כשאלות בעלות נגיעה בעלת ערך לחיי היום-יום, בשעה שהשאלות 28 בדבר החיים עצמם היו אמורות למצוא את פתרונן בספרות ובאומנות . הספרות העברית ברוסיה התגבשה לזירה כזאת במאה ה- 19 . כבר בשנות החמישים של המאה ה- 19 נוצרה הספרות העברית, ברוח הספרות האזרחית המגויסת של פיסארב ונקרסוב, כנדבך פרימיטיבי בדמיון הלאומי החוזה קיום יהודי במונחים מודרניים ובנפרד מהמסורת . 29 כגוןקיום זה תורגל דרך מוסדות מודרניים של קפיטליזם הדפוס 30 כמו הספרות הרוסית,ספרות עברית, עיתונות עברית, תיאטרון וחינוך . גם הספרות העברית הייתה אמורה להיות ספֵרה אסתטית, אוטונומית וריבונית שמסוגלת להציע לקוראיה תהליך חינוך סנטימנטלי שיהפוך אותם לראויים להופיע בקרב עמי אירופה ויאפשר להם להציג את 31 המיטב שבהם במסגרת שוק תרבות כלל אירופי . המונח "תרבות לאומית" אינו מונח פרשני מאוחר . בשנות השבעים והשמונים של המאה ה- ,19 עם פנייתה של האינטליגנצייה היהודית משי...
אל הספר