234 | חלק א : הַזֹּרְעִים בְּרִנָּה הסימפוניה, ועקב כך גם במִשכה . אלה התנגשו בציפיות המאזינים, שהתפתחו והתבססו לאורך שנים של האזנה ליצירות מהז'אנר שאליו שייכת ה"ארואיקה", ובכללן גם שתי הסימפוניות שחיבר בטהובן עצמו לפניה . מקרה ידוע אחר של התנגשות חזיתית בין ציפיות המאזינים ובין יצירה הוא ביצוע הבכורה של "פולחן האביב" לסטרווינסקי בפריז 1913 . סטרווינסקי נאלץ להימלט מזעם הקהל דרך חלון אחורי משום שרמס ברגל גסה את ציפיות מאזיניו . מה שנשמע לסטרווינסקי כארגון צלילי חדש ומגרה דמיון, נתפס באוזני המאזינים כקקופוניה צורמנית במיוחד . את הבעיטה בכללי החיבור המקובלים הם פירשו כעלבון כמעט אישי, 2 כהפרה בוטה וחצופה של אמנה בלתי כתובה בין המלחין לקהלו . במוזיקה הקרויה עממית, מעצם מהותה אין שינויי סגנון דרסטיים ופתאומיים מהסוג הזה . שירי עם בדרך כלל משמרים ומעבירים מסורת מוזיקלית מדור לדור . עם זאת, גם בהם מתרחש תהליך שינוי סגנוני, אלא שהוא איטי יותר ולכן מורגש פחות . אופי השינוי, היקפו ומהירות ההתרחשות מושפעים במידה רבה מהֶקשֵרים חוץ-מוזיקליים . כך למשל הופעתם של אמצעי השמעה והפצה של מוזיקה כמו הרדי...
אל הספר