איך ה ופ צ ו זִמרי שורשי ם | 195 מעמד הקיבוצים כ"מִקדשי דת הלאום", אִפשר ליצירות התרבות העממית שהתפתחו בהם להתפשט ולהיקלט במגזרים רחבים של היישוב, בייחוד באלה שראו עצמם כמשתייכים בעקיפין להתיישבות העובדת . למרות היותם פריפריה גיאוגרפית ודמוגרפית, היו הקיבוצים מרכז תרבותי שייצר רכיבים חשובים של התרבות העברית החדשה . בחגים, שצביונם השתנה רדיקלית בהתאם לתפיסת ההגשמה הציונית, היו הקיבוצים קולטים אלפי אורחים מן העיר . סדרי הפסח הקיבוציים ( ובראשם טקס הסדר שיצר יהודה שרת ביגור ) היו הלוז של הליטורגיה החילונית החלופית, והאורחים העירוניים שעלו אליהם לרגל השתתפו גם הם בתפילה החילונית, שכללה טקסטים חדשים ומוזיקה עממית חדשה — ובה בלטו 6 זה היה אקט של הזדהות, של הצהרת השתייכות למחנה, ואף פיצוי זִמרי שורשים . 7 תחושה אידאולוגית-רגשית על כך שלא מימשו בגופם את הערכים שאיתם הזדהו . זו של ה"יחד" אפשרה לזִמרי שורשים להיקלט בהתלהבות גם מחוץ לתנועה הקיבוצית ולחגי הטבע שלה, משום שהם נתפסו ונחוו כהון תרבותי שהוא סמל 8 לארץ-ישראל העובדת כולה, ובמידה רבה — לכלל היישוב . תוכנם החדש של החגים דחק הצידה אספקטים ד...
אל הספר