|
|
[ 368 ] ג ר ש ו ן ב ר י ן בית מקרא סח / ב ( תשפ"ג ) בדעה שמלאכי ניבא קרוב לימי עזרא ונחמיה ואולי אפילו אחריהם . ואלה הן ראיותיהם : לשון הספר משקפת עברית מאוחרת ; אזכור ה'פחה' שהוא סמל לשלטון הזר ( מל' א 8 ) ; התייחסות לאדום המשקפת את הרגשת העם בתקופה שלאחר החורבן שהאל זנחם ובחר באויביהם בני אדום / עשו ; קיום פולחן וכוהנים המשרתים בקודש המלמדים שההיכל עומד ומתפקד ; ולבסוף ההתייחסות לבעיה של נישואי תערובת ( מל' ב 10 - 16 ) והופעת מוטיבים אסכטולוגיים מאוחרים בנבואות מלאכי המעידים גם הם על תקופה זו . ג . חלקי הספר ( עמ׳ 10 ) לדעת המחברים יש בספר מלאכי שבע נבואות . אמנם אין בספר שום ראייה חיצונית לנבואות אלה ( כגון כותרות ונוסחאות סיום ) , אך חלוקה זו מסתמכת על יסודות תוכניים . שבע היחידות הללו כוללות שש נבואות ופסוקי החתימה מהווים את היחידה השביעית . חוקרי המקרא חלוקים בדעה למי שייכת חתימה זו : יש הסבורים כי זו חתימה לכל ספרי תרי עשר ויש החושבים שזו חתימה לספר מלאכי בלבד . מחברי הספר אוחזים בדעה האחרונה . בהמשך מופיע דיון בחלקי הספר השונים ובמבנהו ( סעיף ד, עמ' 10 - 12 ) . לדעת המחברים יש ...
אל הספר |
|