[ 255 ] ד מ ו ת א ל ו ה י ם ב י ש ע י ה ס ג 1 – 6 בית מקרא סח / ב ( תשפ"ג ) בפסוקים 4 – 5 אין רמז ברור למטפורת היין, אך אפשר שהיא מרומזת דווקא בביטויים "אין עוזר", "אין סומך" ( המהווים סטיות מתמונת המקור ) ובביטוי "וחמתי היא סמכתני", שמשמעותו מתבררת רק בפסוק הבא בביטוי "ואשכרם 76 פסוק 6 דומה באוצר מילותיו ובתחבירו לפסוק 3 . עם זאת הוא נבדל בחמתי" . ממנו הבדל ניכר . פסוק 3 פסוק 6 ואדרכם ב א פ י ואבוס עמים ב א פ י וארמסם ב ח מ תי ואשכרם ב ח מ תי ויז נ צ ח ם על בגדי . ואוריד לארץ נ צ ח ם . בעוד שפסוק 3 מבטא את הרעיון 'מלחמה היא דריכת ענבים', פסוק 6 מתייחס לשתייה ( של יין ) ושיכרון כהנחלת תבוסה והשמדה . דהיינו בסוף הנבואה אלוהים משקה את העמים בזעמו ( "בחמתי" ) , וכך הופך אותם לשיכורים ; 77 התיבה "ואשכרם" היא רמיזה לכוס ה' שבאמצעותה ובשיכרונם הוא הורג אותם . שופט אלוהים את העמים ( ראו הדיון בסעיף הבא ) . כאמור לעיל, לתמונת היין יש לצרף גם את התיאור של אלוהים כ"צעה ברב כחו", המתפרש בהקשרו כמי שנערך להשקות את העמים ביין — הוא דמם של העמים עצמם ( השוו : יש' מט 26 ) . ד . 2 'משתה יין הוא משפט' ...
אל הספר